חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"פ 4129/05

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
4129-05
17.11.2005
בפני :
1. אדמונד לוי
2. אסתר חיות
3. עדנה ארבל
- נגד -
:
פאבל ג'ילדינגרש
עו"ד יגאל אובשייביץ 		:
מדינת ישראל
עו"ד בת-עמי ברוט
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

           תחילתו של ספור המעשה נושא תיק זה, בהלוואה שנטל אחד - עמוס חג'ג' (להלן: "עמוס") מהמתלונן. משהתקשה עמוס לשלם את חובו, גמלה בלבו החלטה לגנוב מהמתלונן את הסכם-ההלוואה, ולצורך כך פנה באמצעות אדם נוסף (אלכסנדר ניקולאשוילי) למערער. זה האחרון נטל על עצמו לתקוף את עמוס, ליטול ממנו את תיק המסמכים שהוא נוהג לשאת עמו, וכן להזריק לו חומר כלשהו שהיה אמור לגרום לו לשכחה. המערער גייס לעזרתו שניים נוספים, ואת זממם הם ביצעו בתאריך 4.2.04. השלושה תקפו את המתלונן ואשתו, אולם את ההסכם לא הצליחו לגנוב מן הטעם הפשוט שהמתלונן לא נשא אותו עמו באותו יום.

           בעקבות אותו אירוע החליט עמוס להמית את המתלונן, וגם את המשימה הזו נטל המערער על עצמו, ותמורתה היה אמור לקבל 30 אלף ש"ח. ביום 18.2.04 ארב המערער ואחד מחבריו למתלונן, וכאשר הבחינו בו ירה שותפו של המערער לעבר הקורבן מספר יריות שגרמו לפציעתו בגבו, בבטנו ובמרפק ידו.

           בכל אלה הודה המערער במסגרת הסדר טיעון, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק, דרישת נכס באיומים, ניסיון לרצח וגרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. מכוח הסדר הטיעון עתרה המשיבה לגזור למערער 13 שנות מאסר, ובית המשפט אימץ המלצה זו והוסיף עליה 18 חודשי מאסר על-תנאי. כן חויב המערער לפצות את המתלונן בסכום של 30,000 ש"ח.

           הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, לגילו הצעיר, עברו הנקי, הודאתו, וכן חלקו הזוטר בשרשרת האירועים.

           אין בידנו לקבל את הערעור. המערער חבר לאחרים לביצוען של עבירות שאך בדרך נס הסתיימו ללא קיפוח חיי אדם. תמורת בצע כסף הפך המערער כלי שרת בידיו של אחר, תחילה כדי ליטול מהמתלונן את ארנקו שלא כדין, ואחר כך כדי לרצוח אותו נפש. אכן, מטרה זו לא הושגה, אולם המתלונן נפצע קשה, ומאדם בריא ועצמאי הפך למי שתלוי בעזרת הזולת, סובל משיתוק בחלקה האחורי של רגלו, ונעזר בהליכתו במקל עקב צליעתו. אולם נזקו של המתלונן אינו רק פיסי, אלא גם נפשי, דבר שהביא לבסוף להחלטתו לעזוב את עיר מגוריו הקודמת (באר-שבע), ולעבור למרכז הארץ.

           המערער חטא בהתנהגות שהדעת אינה סובלת, המעידה על הפנמה של נורמות עברייניות מן הקשות ביותר. מי שאלה הם ערכיו, נשקפת ממנו סכנה רבה לציבור, ועל כן לא מצאנו כי יש בעונש, חרף חומרתו, עילה להתערבותנו.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ט"ו בחשוון תשס"ו (17.11.2005).

ש ו פ ט                                             ש ו פ ט ת                                  ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>